בבוקר יום ב' ו- ד' בשבוע, בין מאות בני נוער ממועצה אזורית גזר, הנוהרים לכיתות הלימוד שלהם בבי"ס תיכון איתן, פוסעים גם אך בצעדים קצת יותר איטיים עשרות גמלאים עם תיק על שכם לכיתות הלימוד המיועדות להם.
מזה מספר שנים שרעיון כיתת הוותיקים מתנהל בין כותלי ביה"ס ומידי שנה אף מספרם הלך וגדל. עקב הביקוש הרב נפתחה השנה כיתה נוספת, "הוותיקים החדשים". היוזמה יצאה לפועל בזכות המשרד לשוויון חברתי, המועצה האזורית וכמובן בי"ס איתן המארח ומנהל התוכנית. יש לציין שהפרויקט המשובח שהוקם כאן זוכה להערכה רבה ונחשב לאחד המוצלחים בארץ, כמובן בזכות הארגון המופלא וללא ספק הוותיקים הנפלאים שהם מושא הפרויקט.
לעתים אני תוהה, מה דוחף אזרחים ותיקים (אמנע מלומר קשישים) לאסוף את עצמם ובהתמדה להתייצב פעמיים בשבוע בכיתות הלימוד, להתיישב בכיתה זוגות ,זוגות, להביט במורה ולגמוע בחדווה את מוצא פיו /יה. מורות.ים שרובם בגיל הילדים שלנו ואולי אף פחות מזה. הרי אנחנו, שעברנו כבר הרבה שנות לימוד, רכשנו ניסיון רב בעבודה ובחיים, מייעצים לילדינו ונכדינו מעברנו העשיר. הנה אנו באים ברצון ובשקיקה למפגשים מחממי לב בביה"ס כדי לספוג דעת מצוות ההוראה כאן.
אנסה להביע את תחושותיי בנוגע לשאלה מה גורם לכך. כמובן שלא ערכנו דיון כיתתי בנושא אבל להלן מספר מניעים, שכנראה רבים מחברי לכיתה יזדהו אתם או חלקם:
אין ספק בכך שהאדם מטבעו סקרן וחפץ להרחיב ידע. יש שמעדיפים לעשות זאת באופן עצמי או במסגרות שמתאימות להם ולעומתם קיימות גם אלטרנטיבות אחרות, כגון כיתת ותיקים. נכון שחלק מהנושאים בהם אנו דנים, למדנו ועסקנו בהם בעבר. בחלקם השתמשנו, חלקם שכחנו ויש שהורחבו ויש שעודכנו. כמו כן יש נושאים חדשים שחלקנו לא הכיר כלל. כמו כן ישנם נושאים חדשים שלומדים מעמיתינו לכיתה שזאת הייתה מומחיותם במהלך שנות עבודתם ושמחים לחלוק אתנו, כולם נושאים מעניינים ומרתקים.
בנוסף לתוכנית הלימודים הרחבנו את נושאי הלמידה בהרצאות אורח שמתקיימות אחת לחודש, ביקור אומנות מודרך במוזיאון, הצגת תיאטרון בעקבות לימוד הנושא בכיתה ודיון בהמשך. במהלך השנה מקיימים סיורי עומק באתרים ומקומות מעניינים בארץ. תוכנית גדושה שללא ספק משכנעת לקחת חלק בפרויקט זה.
אנו בני מושבים וקיבוצים מהמועצה, חלקנו גם בני מייסדים וכמובן ויש שלמדו יחד באותו בי"ס בעבר הרחוק או גם אותה כיתה. המפגש החברתי ביננו הוא חוויה בפני עצמה. הרחבנו את מעגל ההיכרויות בין ישובים, בין ותיקים לחדשים, בין חקלאים ומקצועות אחרים, קיים כאן מגוון אנושי עשיר שהולך וניבנה ומקיים יחד חברה מגובשת עם קשרים אמיצים ונושאים חדשים המשותפים לכולנו.
חיזוק הקשר הבין דורי: אתגר לא פשוט. אמנם הנוכחות שלנו קיימת מעט בחצר ביה"ס או במסדרונות. לעיתים אף קיימת פעילות יזומה משותפת בנושאים שניתן לדון בהם בצוותא ולהשמיע דעות. למרות שמדובר כאן על יצירת מכנה משותף בין סבתות.ים לדור הנכדים, צריך לזכור שאלו שתי קבוצות "אורגניזם" עם חינוך והרגלים ו"תוכנת הפעלה" שונה לחלוטין. לשתי הקבוצות בגדול איברים דומים אך בעיצוב מעט שונה. השפה שלהם לא ברורה דיה עם תוספות שונות במשפט כמו "כאילו", "כזה בסבבה", "תן בראש" ונאמרת בקצב שבין מהירות הקול למהירות האור.
מסתבר שיש לנו עוד הרבה על מה להתאמן ולשפר. אנחנו הדור שהורגל לומר בוקר טוב למי שחולף מולך וגם למבוגרים מאתנו. כאן משתדלים לא ליצור קשר עין, העיניים צמודות למסכים הזעירים שם נימצא עולמם.
אני מניח שניתן להביא עוד דוגמאות לפערים אבל תפקידנו הוא לראות איך ניתן לגשר ולצמצם פערים. אכן נעשים מאמצים ונמשיך לחפש ולמצוא דרכים לחזק קשרים אלה.
כיתת הוותיקים היא חוויה חברתית, מעשירה ומלמדת. פרויקט מוצלח בקנה מידה ארצי בזכות הנהלת ביה"ס, המורים המעולים והתלמידים החרוצים.
הכותב: יוסי רוזן, מוותיקי כיתת הוותיקים ומרכז את תכנית הטיולים של הכיתה.
