מה הקשר בין אלנבי, הארי בלפונטה ואולימפיאדת טוקיו? הסיפור מאחורי השיר הישראלי המפורסם ביותר בעולם.
נר ראשון של חנוכה, שנת תרע"ח (9 בדצמבר 1917) – הגנרל הבריטי אלנבי נכנס לירושלים, אירוע המבשר את סיומם של 400 שנות שלטון עות'מאני בארץ ישראל. אירוע היסטורי זה, יחד עם הצהרת בלפור, כמה שבועות מוקדם יותר, הפיח תקווה מחודשת בקרב הישוב היהודי בירושלים, שביקש לחגוג את השינוי הגדול.
אברהם צבי אידלסון, מלחין ומורה למוסיקה שחקר ותיעד את המוזיקה היהודית, בחר בניגון חסידי שהיה מוכר בכמה חצרות, ובעיקר אצל חסידי סדיגורה שנהגו לשיר אותו בשמחת תורה.למנגינה החסידית הותאמו מילים המבטאות את השמחה הגדולה ותחושת הגאולה הקרבה, מילים המתבססות על פסוק מספר תהילים: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו (תהילים קי"ח, כ"ד):
/https://www.youtube.com/watch?v=PPlDAJgAQsQ
"הבה נגילה, הבה נגילה
הבה נגילה ונשמחה.
הבה נרננה, הבה נרננה,
הבה נרננה ונשמחה.
עורו אחים בלב שמח."
יש הטוענים כי משה נתנזון, תלמידו של אידלסון, הוא זה ששינה את מקצב השיר והתאים לו את המילים. כך או אחרת, השיר הפך לשלאגר מיידי מרגע שהושמע לראשונה בנשף חגיגת השחרור בירושלים.
החסידים הפסיקו לזמר את הניגון לאחר השימוש החילוני שנעשה בו, אבל אנשי הישוב החילוני בארץ התאהבו בשיר, זמרו ורקדו לצליליו בכל הזדמנות. עם הגעת עולים חדשים ארצה, ולעיתים בשל חוסר הבנת המילים, היו שנהגו לשיר "מוכרחים להיות שמח" במקום "עורו אחים בלב שמח" ומכאן מקור הביטוי השגור.
אבל איך שיר כזה הופך לשלאגר בינלאומי? ובכן, לאחר שהוקלט והופץ גם בקהילות היהודיות בארה"ב, היה זה נתנזון ששימש כחזן באחת מקהילות ניו יורק שדאג להפצת השיר הקצבי והקליט שמהר מאוד הפך לשיר חובה בכל בר מצווה או חתונה יהודית.
מי שגרם להפצת השיר מעבר לקהילות היהודיות, היה לא אחר מהזמר שחור העור, ממוצא ג'מייקני, הארי בלפונטה, ששמע אותו במקרה בבית קפה בלואר איסט סייד בניו יורק, שילב אותו בהופעותיו והפך אותו לאחד מלהיטיו הגדולים.
https://www.youtube.com/watch?v=-T3CGbzVLnw&list=RD-T3CGbzVLnw&start_radio=1
עם השנים ביצעו את השיר זמרים רבים מכל רחבי העולם, כולל הביטלס ובוב דילן והשיר אף הפך להמנון הלא רשמי של אוהדי קבוצות הכדורגל אייאקס אמסטרדם בהולנד וטוטנהאם יונייטד בלונדון.
https://www.youtube.com/watch?v=dEl4ATsZitg (ביטלס)
hthttps://www.youtube.com/watch?v=HoQVii31BSYtps://www.youtube.com/watch?v=yGXcTAHCcmo&t=126s (בוב דילן)
https://www.youtube.com/watch?v=6vXQSDZf7RA (גרסת האוהדים)
ואם מזכירים ספורט, חלקכם אולי זוכר את תרגיל הסרט שביצעה לינוי אשרם באולימפיאדת טוקיו למנגינת "הבה נגילה" ואף זכתה איתו בזהב, אבל מעניין יותר להיזכר במתעמלת נוספת, האמריקאית היהודייה אלי רייזמן שזכתה בזהב על תרגיל הקרקע באולימפיאדת לונדון 2012, לצלילי השיר. לדבריה, בחרה ב"הבה נגילה" לתרגיל זה כמחאה על הימנעות הועד האולימפי מציון 40 שנה לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. סגירת מעגל היסטורית בהקשר זו אכן התרחשה באולימפיאדת טוקיו בו ציינו את המאורע בטקס הפתיחה.
https://www.youtube.com/watch?v=5-9JRxTrul8&t=11s ביצוע של לינוי אשרם באולימפיאדת טוקיו 2020 https://www.youtube.com/watch?v=HoQVii31BSY ביצוע של אלי רייזמן אולימפיאדה, לונדון 2012
חג שמח לכם או במילים אחרות – הבה נגילה!
הכותבת : עזי בראל, חברה בכיתת הוותיקים של תיכון אית"ן. טיילת סדרתית וצלמת נלהבת. נהנית להרצות ולשתף בסיפורי מסע, צילומים ואנקדוטות. וגם במסעות למחוזות הזיכרון, הנוסטלגיה והזמר העברי לדורותיו.
