מה בין חנוכה לניסים? והפעולה החינוכית?
השבוע אנו חוגגים את חג החנוכה. חג המסמל את ניצחון האור על החשיכה, ניצחון מעטים מול רבים וכנגד כל הסיכויים, סיפור על גזירות ועל מרד, על מכבים ועל יוונים, בית מקדש אחד, מתתיהו הכהן הגדול ויהודה המכבי המצביא הדגול.
זהו חג שיש בו שמחה, חג של חנוכיות על אדני החלונות , נירות המאירים למרחוק, פך השמן, ששמנו נתן ולא החסיר עד היום ניכרת השפעתו רחמנא ליצלן על אינסוף הסופגניות עם שפע התוספות של כל העדות שהתאחדו סוף סוף בייחודיותן לייצר את הסופגנייה הנחשקת והאהובה עם ריבה או בלי, והלבבות נוהים גם אחר הלביבות הנחשקות, וברקע סביבון שלא חדל מלהסתובב- ומלהזכיר , כי נס גדול היה פה או שם, ונוסיף את אחדות המשפחה ואת עם ישראל חי!
סיפורי גבורה על מעטים מול רבים וכנגד כל הסיכויים, חג של שירים. ובורא אחד ועם נבחר אחד ייחודי שזוכה שוב ושוב להצלה בסיפורי המקרא מול רשעים שבאים עלינו לכלותנו.
חג החנוכה הוא חג עתיר בסמלים ובמנהגים, שמרמזים על כך שיש דרך טובה יותר לחיות את החיים. מי לא היה רוצה שיתרחש בחייו איזשהו נס? הנס הינו מוטיב בחיים המהווה בסיס והזדמנות לשינוי של ממש. למהפך!
מהם הסודות המסתתרים בסמלי החג?
על פי חוכמת הקבלה חג החנוכה מסמל נס רוחני של שינוי אמיתי בתפישת המציאות. כל שעלינו לעשות כדי להתחיל בשינוי הוא לרצות להתחבר ליסודות הרוחניים שנמצאים בחיינו ובתוכנו. בליבו של כל אחד מאיתנו יש ניצוץ קטן של אור.
"כל אחד הוא אור קטן וביחד אור איתן!"
תורת הקבלה עושה אבחנה בין שני רצונות הקיימים באדם: מכבים ויוונים. היוונים מייצגים את הטבע האגואיסטי של האדם, זה שאינו מסתפק אלא רוצה עוד והרבה, טבע זה מאיים, רוצה לשלוט, רוצה עוד ועוד. רצונות אלה מקבעים את המחשבה שהמציאות היומיומית שאנו חווים היא היחידה שקיימת. לעיתים אנו משוכנעים שאין תכלית ומטרה לחיינו, ושעדיף לנו למהר ולהנות מהחיים בכל דרך אפשרית. תפיסה זו מעודדת אותנו להתרכז רק בעצמנו, ומרחיקה אותנו מחיפוש פתרון לשאלת קיומנו.
האדם מתחיל לזהות את הכוחות השונים שפועלים בתוכו רק מרגע שמתעורר בו הרצון לרוחניות.
בליבו של אדם מתעוררת נקודת האור, הניצוץ הראשון, שמהווה נקודת פתיחה שממנה הוא יוצא אל דרכו החדשה. נקודת אור זו נקראת נקודת הכוהן הגדול שאותה מסמל מתתיהו. בשלב זה מתחיל האדם להרגיש שהיוונים שבתוכו עוצרים אותו ואינם מאפשרים לו להתרומם מעל הרגשת העולם הזה כדי למצוא את הקשר המיוחל לעולם עליון יותר.
"יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים (מתוך מעוז צור )
התהליך הזה מלווה במאבק פנימי שמתחולל בין הטבע האגואיסטי של האדם לבין הרצונות שכבר שואפים להתעלות מעל הטבע הזה. האדם מנסה לרכוש לעצמו טבע חדש- והטבע החדש הזה הינו תכונת ההשפעה והנתינה לזולת, שרק דרכם הוא יוכל להוביל עצמו לעולם חדש. המאבק בין הרצון האגואיסטי המאיים השולט, שאינו מסתפק בדבר, ומותיר את האדם סחוט רגשית וריק ממשמעות עומד כרועץ אל מול הרצון בהתפתחות. בכל פעם מתקדם האדם עוד שלב במאבקו זה. ובכל פעם זו מלחמת מעטים מול רבים בתוכנו. והמאבק הפנימי חוזר חלילה – בכל פעם מתגלים בתוך האדם כוחות שמעכבים אותו מלהתקדם לשלב הבא. פעם מכונים הם המן, פרעה, עשיו, או בלעם, ובמקרים אחרים נקראים כוחות אלה יוונים, מצרים, עמלקים, או אחרים. בכל שלב של התפתחות בכל עליית מדרגה נתייצב שוב אל מול אותם כוחות פנימיים המפחדים משינוי.
בית המקדש מייצג את האדם השלם שהפך את טבעו ממקום של אגו ותועלת עצמית למקום של נתינה לזולת מתוך ראיית האחר.
האור מייצג את תכונת האהבה לזולת, האור נמצא בכל מקום, הוא אינו נשלט ע"י האגו, אלא ע"י אהבת אדם- "ואהבת לרעך כמוך".
פעולת הדלקת הנרות בכל יום עוד נר : מסמלת את פעולות הרחבת התהליך הפנימי של הארת הלב והרחבת פעולות הנתינה עד למצב השלם הנקרא חנוכיה.
הנס: הינו התגלות הכוחות העליונים הפועלים סביבנו והמהווים חלק מטבענו האמיתי. הנס הינו הגילוי , כי עולמנו מושלם בדיוק כפי שהוא והמציאות מושלמת ומדויקת.
חנו- כה: שמו של החג מייצג את העצירה החנייה והמעבר בין שני השלבים של התפתחות האדם. שלב של התכנסות, התבוננות פנימית עם מודעות ויציאה למסע רוחני של הארת המציאות.
הנס אמיתי הוא שינוי הטבע שלנו ממקום של רצון לקבל, לטבע של נתינה.
ומה בין חינוך לחנוכה?
המורה/המחנך הטוב/ה עושה עבודתו מתוך מקום של קדושה והכרת ייחודיותו/ה של כל תלמיד ותלמידה. עליו להיות דמות חינוכית המלמדת את התלמיד/ה את הידע הנדרש באופן מקצועי, אך ההשפעה המשמעותית ביותר על חיי התלמידים הינה , כאשר המורה מגיע/ה ממקום של אהבת האדם והנתינה ולא מתוך המקום של האגו. מתוך החיבור הזה המחנך יפנה גם את מבט התלמיד/ה פנימה לחינוך אמיתי של ראיית האחר ושל אהבת האדם. המחנך המשפיע והמאיר יהפוך גם את התלמיד לדמות שופעת ומשפיעה על כל סביבתו בעצם נוכחותו.
מאחלת לכולנו בכל מעגלי חיינו השפעת אור פנימי והפיכת הטבע שלנו לטבע של אהבת האדם וראיית האחר.
"וירא כי טוב" ונראה כי טוב!
חג שמח!
הכותבת : איריס מוסקוביץ' -עוסקת בהוראה ובחינוך מזה 30 שנה, מדריכה פדגוגית ארצית של צוותי נוער בסיכון, מנחה בתחום הפדגוגיה הטיפולית, מטפלת ומנחת סדנאות מיינדפולנס ומדיטציה, מאמנת ומנחת מאמנים אישיים וקבוצתיים, מטפלת ומאמנת זוגית בשיטת החוויה הדיאלוגית, מטפלת ומכשירה מטפלים בפרחי באך ובהילינג
